בתי קברות ומוזיאונים 31

בבוקר היינו בבית הקברות היהודי בסנטיאגו. הבנתי שזה האשכנזי. מצאנו את הקבר של סבא של נעמי, היה לנו רישום מדוייק. לי היה חשוב לראות את ההתנהגות של נעמי הנה הסבא שלי, נניח אבן, הנה בן הדוד שלו וכו', אך מאד מאופק בסופו של דבר

משם לבית הקברות הכללי של סנטיאגו עצום בגודלו וגם הוא ככל דבר במדינה הזו מראה את הפערים והקיטוב. מוזוליאומים של משפחות עשירות, קברים לא מסומנים של עניים, קברים ססגוניים של צוענים וכו'

מה שהרשים אלו כתובות המחאה בכל פינה הן כתובות כלליות והן התייחסות לקבר מסויים "רוצח"

ראינו את האנדרטה של סלבדור איינדה,

ראינו את הקבר של ויקטור חארה. הסתבר שהמשפחה העבירה אותו אחרי כמה שנים לחלקה בה נקברו לא מזוהים על ידי החונטה. (התגובה של חנה)

ראינו את חלקת הקבר של ויולטה פארה

וראינו את המקום בו מציינים את הנעדרים ואלו שנרצחו בידי החונטה. אלפי גומחות עליהן כתוב "מחכה לגופה" ולוח עליו כל השמות המזוהים ואלו מיעוטם

אחרי צהריים מוזיאון לאמנות יפה, נחמד לא יותר מזה

והמוזיאון של סלבדור איינדה